הרב אברהם שפירא

מצות לא תעשה שלא להכשיל את חברו בשום דבר, אמר: "ולפני עיור לא תתן מכשול" (ויקרא י"ט).

פרקים נבחרים מדרכיו והנהגותיו של מרן הגאון הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל, לרגל יום השנה לעלייתו לישיבה של מעלה.

בדרכו המיוחדת הנחיל לנו הרב את התובנה שתורה אינה לימוד שכלי יבש, אלא דרך חיים. דרך חיים בה הלומד מתבונן במלמדי התורה, לומד מאורחות חייהם, מיישם אותם בחייו, ומתרומם כל העת לפסגות רוחניות חדשות.

שנה. שנה עברה מהיום המר והנמהר בו נשבה ארון הקודש ועלה מאיתנו מרן הגאון הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל. שנה היא פרק זמן משמעותי. ישנם מאורעות שבזמן התרחשותם, הם נתפשים בעינינו באופן מסוים, ובפרספקטיבה של זמן מקבלים משמעות אחרת. במאורעות היסטוריים, כהסתלקות של גדול בתורה ומנהיג, שנה היא פרק זמן קצר מידי. ובכל זאת, מעלתו של יום השנה שבו יש לנו כבר פרספקטיבה רחבה יותר, ויחד עם זאת אנו יכולים עדיין להשלים במעט את אשר חסרנו, בכך שנקום ונמשיך את מורשתו של הרב.

מצד הדין, אין מקום לבכות על צדיק שנפטר, אלא הבכי הוא על הצער שלנו, שיתכן שהצדיק שבא אחריו לא יהיה במדריגתו; ייחודה של ההעמדה לדין בראש השנה; מעשה חיבורו של שיבולי הלקט.

ההבדל בין זכרון המת של י"ב חודש לזכרון שאח"כ; כבוד התורה קודם ללימוד תורה; אורו של הרב שפירא זצ"ל ממשיך להאיר בעולם ע"י תלמידיו הלומדים את תורתו; כוחה של תפילת כהן.

מציאותו של תלמיד חכם משפיעה על הדור; המחדש דבר בשם הנפטר, זו מדריגה גדולה עוד יותר של "שפתותיו דובבות"; הרב שפירא זצ"ל היה תקיף בענייני א"י בלי נגיעות; ימי התשובה האחרונים של הרב שפירא זצ"ל.

הסתלקותו של הרב שפירא זצ"ל הותירה אותנו חסרים; "גזרה על המת שישתכח מן הלב" - באדם פרטי, אבל הרב שפירא זצ"ל היה חלק מאיתנו ותמיד נישאר חסרים; רב אברום זצ"ל היה כמו גן עדן; שפע של תורה; אנו נקום מן האבלות ע"י הליכה בדרכו - שאיפה לגדלות.